אין הכרח למעורבות בתאונה קשה אלא מספיק אירוע בודד שיכול להביא את גופנו לפתח תסמינים המצביעים על התפרצות תסמונת פיברומיאלגיה ואף להוביל להחמרה בתסמונת אשר הייתה קיימת לפני התאונה.
מהי תסמונת פיברומיאלגיה:
פיברומיאלגיה היא תסמונת המתאפיינת בכאבים מפשוטים בכל הגוף המערבת עייפות, שינה לא מרעננת, בעיות ריכוז וזיכרון, בעיות מעיים, מצב רוח ירוד ובקרב נשים דווח גם על בריחת שתן. עיקר פגיעתה של התסמונת היא ברמת התפקוד וחשוב להבהיר כי לעיתים מפתח הנפגע רק חלק מהתסמינים שצוינו. לצורך המחשה לקוחות רבים פונים אלינו בתלונות כגון: "מרגיש כאילו מישהו סחט את הכוח שלי"; "קשה לי להירדם"; "אני מתעורר בבוקר עייף" ותלונות דומות נוספות.
איך מאבחנים פיברומיאלגיה?
במסגרת ניהול תיקי נזיקין נדרש עורך הדין להשקיע זמן רב בתשאול נכון בדבר תלונות הלקוח וזאת לצורך בירור מצבו הרפואי בטרם הגשת דרישה כספית למזיק. לעיתים, לקוחות ידווחו על כאבים לא ברורים ועל תחושות משונות שהחלו להרגיש לאחר התאונה ו/או החמרה של מצב רפואי קודם.
שאלות מעמיקות יותר יובילו לקוחות להשכיל כי אינם ישנים טוב בלילות; חשים כאבים מפושטים בגוף; מתעוררים לעיתים קרובות; מתקשים להירדם ואף כאשר מתעוררים בבוקר חשים כי השינה הייתה לא "רעננה".
התסמונת נפוצה יותר בקרב נשים אך גם בקרב יתר האוכלוסייה; מנערות בגיל תיכון ועד לנפגעים מבוגרים. נפגעים ללא עבר רפואי קודם, מוצאים עצמם לאחר התאונה בביקורים חוזרים ונשנים במרפאות השונות וזאת עקב חוסר המודעות לתסמיני המחלה. לכן עם קרות תאונה, חשוב לעקוב אחר המצב הרפואי ומיד עם התפתחות תסמינים, לפנות לרופא המטפל לצורך בירור מעמיק.
קביעת גובה אחוזי הנכות של פיברומיאלגיה:
עם התפתחות התסמונת ואבחנת הרופא הריאומטולוג כי מדובר בפיברומיאלגיה עומדים בפני הלקוח שני אתגרים חשובים; קביעת קשר סיבתי בין אירוע החבלה לבין התפתחות התסמונת וקביעת גובה אחוזי הנכות בהתאם לפגיעה הקיימת בכושר הפעולה הכללי.
בחינת הקשר הסיבתי בין התפתחות התסמונת לאירוע חבלתי מסתמכת בעיקר על מסמכים רפואיים העומדים בפני המומחה ובכלל זה סיכומי ביקור אצל הרופאים בקופת החולים ובבתי החולים ולעיתים לצורך חיזוק טענתנו נדרש להגיש חוות דעת רפואית מאת הרופא המוסמך לכך.
לאחר קביעת הקשר הסיבתי, מלאכתו של הפוסק טרם הסתיימה. כעת עליו לקבוע את גובה הנכות בהתאם לממצאי בדיקתו והמסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו. חשוב להבהיר כי כיום אין סעיף מותאם בחוק לתסמונת ולכן הפוסקים בתחום קובעים נכות לפי סעיף 35 לתקנות הביטוח הלאומי (דרגת נכות לנפגעי עבודה) שם גובה הנכות נמדדת בהתאם להשפעת הפגיעה על כושר הפעולה הכללי של הנפגע.
מהי הפגיעה בכושר הפעולה הכללי?
התשובה לשאלה פשוטה. אנו נדרשים להעלות בפני המומחה כיצד התסמינים משפיעים עלינו בביצוע פעולות היום יום. בין אם מדובר בפגיעה מסוימת בעבודה ובין אם קיימים קשיים בביצוע מטלות משק הבית ובכלל בביצוע פעולות שגרתיות כגון קניות, פעילות ספורטיבית ועוד.
לכן, אם קיימת פגיעה תעסוקתית, חשוב להציג אישור מרופא תעסוקתי על הפחתת שעות עבודה; הצגת דו"ח שעות נוכחות ככל וקיימת ירידה בהיקף השעות; הצגת תלושי שכר ככל והירידה בהיקף המשרה הובילה לפגיעה בגובה השכר ועוד.
לצורך ההמחשה נספר על נ`, לקוח המשרד כבן 40, שהיה מעורב בתאונת דרכים. בעקבות התאונה, התלונן במשך חצי שנה על כאבים בצוואר ובגב. בהמשך להמלצת הרופאים, ביצע צילומים שונים לרבות בדיקת MRI לעמוד השדרה שלא העלו ממצאים חריגים. נ` המשיך להתלונן על כאבים וקשיי שינה. האורתופד המטפל בקופת החולים הפנה את התובע להמשך טיפול רפואי במרפאת כאב אולם לאור תלונותיו המליץ משרדנו ל-נ` לפנות לבירור רפואי אצל רופא המתמחה בריאומטולוגיה כאשר בביקור הראשון אובחן כי הוא סובל מתסמונת פיברומיאלגיה והחל טיפול רפואי מתאים.
לכן עם קרות אירוע תאונתי קיימת חשיבות רבה לקבלת טיפול רפואי אשר תואם את המצב הרפואי ובכלל זה בכל הקשור להתפתחות תסמונת פיברומיאלגיה. הן לצורך טיפול מהיר ויעיל והן לצורך מיצוי מלוא הזכויות וקבלת פיצוי הולם בהתאם.
יובהר, כי אין במידע זה כדי לשמש או להיחשב כייעוץ משפטי ו/או המלצה רפואית ויש להתייעץ אצל רופאים ועורכי דין בעל מומחיות, ניסיון וידע בתחום הנזיקין. כן אין להסתמך על המידע בכל צורה שהיא.
עו"ד יוחנן לוין
