פוליסה היא מסמך חוזי בין אדם פרטי או תאגיד אשר מכונה בשפה המקצועית "מבוטח" לבין חברת הביטוח המכונה "המבטחת".
הפוליסה מסדירה את התחייבות המבטחת כלפי המבוטח עקב התממשות סיכונים מוגדרים. לרוב מדובר בתשלום פיצוי כספי או שיפוי (החזר) בגין תשלומים אשר הוצאו מכיסו של המבוטח.
הפוליסה מורכת לרוב משני חלקים:
א. חלק כללי אשר כולל את תנאי הפוליסה, הגדרות, התחייבויות וזכויות המבטחת והמבוטח, חריגים, פירוט רכיבי הכיסוי וכיוצ"ב. חלק זה אינו מכיל פרטים ספציפיים של המבוטח ומהווה נוסח אחיד לכלל מבוטחי החברה באותה פוליסה.
ב. חלק ספציפי, המהווה מעין נספח אישי הנוקב בפרטי המבוטח הספציפי וכן פרטים נקודתיים החלים על המבוטח הספציפי, לרבות שם, מס` תעודת זהות, תוקף הפוליסה, גובה הפרמיה והנחה אם ניתנה, מוטבים, סכום הפיצוי שישולם בכל רכיב כיסוי, תקופת אכשרה*, תקופת המתנה, הרחבות לפוליסה הבסיסית וכיוצ"ב. הפוליסה כוללת סעיפים וסעיפי משנה רבים המנוסחים לרוב בשפה משפטית ועין בלתי מקצועית לא תמיד מסוגלת להבחין בכלל התנאים וההתחייבויות לקבלת פיצוי ומימוש הפוליסה.
יש לשים לב כי תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק לגביי פוליסות הינה 3 שנים בלבד!
וזאת להבדיל מתקופת ההתיישנות הרווחת בת 7 שנים בעילות נזיקיות אחרות.
*תקופת אכשרה – תקופה אשר מתחילה עם רכישת הפוליסה ובמהלכה המבוטח משלם עבור הביטוח אבל בפועל אינו מכוסה ו/או מכוסה חלקית בגין אותה תקופה. כלומר אם תקופת האכשרה הינה 3 חודשים ממועד כניסת הפוליסה לתוקף, בתקופה זו לא יהיה זכאי המבוטח למימוש הפוליסה גם אם אירע מקרה ביטוח.
