ביטוח לאומי ונזיקין

דיני הנזיקין הינם הדינים המסדירים את מערכת היחסים בין המזיק לבין הניזוק בסיטואציה נזיקית, כלומר, מצב בו נגרם נזק למישהו על ידי מישהו אחר, ברוב המקרים מי שפותח בהליך המשפטי הוא הניזוק (הנפגע), שכן הוא מי שסובל כתוצאה מהאירוע.        
חשוב להבין שברוב המקרים, הניזוק ניגש לעורך דין עם השאלה לאחר שכבר נגרם לו נזק, אך לא תמיד, יכול להיות שהנזק עצמו יתרחש רק בשלב מאוחר יותר כגון מצב של רשלנות רפואית בו רופא לא מגלה בזמן גידול ממאיר ומגלים זאת רק בשלב מאוחר מדי.  

עקרון העל הסובב מעל דיני הנזיקין הינו "השבת המצב לקדמותו", כלומר לפצות את הניזוק עד גובה הנזק שנגרם לו ולא מעבר לכך, ובכך להביא את הניזוק לאותו מצב בו היה לפני הנזק.

כדי להבין את הדינמיקה במערכת היחסים המורכבת הזו נשתמש בדימוי של נזק כחבילה לא רצויה. המזיק נתן לניזוק חבילה לא רצויה והניזוק בתורו רוצה להחזיר את החבילה למזיק. אל החבילה יכולים להיכנס מגוון רחב של נזקים, יכול להיות שמדובר בנזק רכוש כגון פגיעה ברכב או שריפה שהתפשטה לבית סמוך, וכן נזקים בגוף של הנפגע עצמו כגון שברים בגפיים או פגיעות אחרות.

לעיתים מדובר בסיטואציה שבה ניתן לסיים את הסיפור בין המזיק לניזוק בפשטות כגון פגיעה ברכוש, אך במקרים מורכבים רצוי לגשת לעו"ד הבקיא ומתמצא בתחום דיני הנזיקין כדי שתוכלו לקבל את הפיצוי המירבי המגיע לכם. לעיתים אנשים בוחרים שלא לפנות לעורך דין, אך חשוב להבין כי כל תביעה (בין אם היא בבית המשפט או רק תביעה מול חברת הביטוח) תיענה על ידי עורך דין מצד הנתבעים ולכן רצוי כי גם אתם תהיו מגובים עם משרד עורכי דין מקצועי אשר יעזור לכם לקבל את הפיצוי המגיע לכם במלואו. בשל ההיכרות עם העולם המשפטי ועם הגופים השונים, עורך דין יכול גם לקדם עבורכם משמעותית את משך הזמן שלוקח לרוב לתביעה להתנהל.

כדי שיוכל הניזוק להחזיר את החבילה למזיק צריכים להתקיים מספר תנאים אך החשוב שבהם הוא האחריות, האם ישנה סיבה חוקית מספקת כדי להטיל אחריות על המזיק בגין הנזק שגרם? לא מספיק לחשוב על כך בצורה לוגית פשוטה שבה אני נפגעתי בשל מעשה שהוא עשה. צריך גם שהחוק יכיר בכך שמקרה כזה הוא אכן מצב המטיל אחריות על המזיק ומצדיק פיצויים לניזוק, להכרה זו של החוק קוראים "עוולה נזיקית", המקבילה של "עבירה" במשפט הפלילי.

במקרים מסויימים הנסיבות של המקרה מסובכות מאוד וקשה לאתר את ה- `אשם` באירוע הנזיקי, כגון מקרה בו אדם נפל בשטח שהוא ספק פרטי ספק ציבורי, במקרים כאלו אנחנו צריכים לשאול האם קמה אחריות? ואם כן למי ואיזה סוג של אחריות?

במקרים אחרים לא צריך לחפש אשמים כלל, החוק קובע לנו מי האשם. דוגמה מצוינת לכך הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שם נקבע כי "הנהג ברכב חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב" (סעיף 2 לחוק), כלומר האחריות של הנהג היא מוחלטת, והנסיבות בהן התרחשה התאונה כלל לא חשובות. במקרים אחרים כגון בהתפשטות שריפה קיימת אחריות מוגברת למי שהשריפה התפשטה מביתו, הוא אשם באופן אוטומטי אבל יש לו אפשרות להוכיח שהוא לא התרשל (סעיף 39 לפקודת הנזיקין). 

אם נחזור לדוגמא של החבילה, במקרה בו אדם נפגע בתאונת דרכים, הנהג הפוגע חייב לקבל את החבילה בחזרה. במקרה של השריפה האשם בדליקה גם חייב לקבל את החבילה בחזרה אך הוא יכול להסביר מדוע החבילה אינה באחריותו ואז נפטור אותו מהאחריות. במקרה של הנפילה ברחוב, הנפגע אינו יכול להחזיר את החבילה לאף אחד עד שהוא לא יוכיח שאכן יש אחריות למזיק שיכול להיות העירייה או גוף פרטי או ציבורי אחר.

במקרים מורכבים כגון אלו אין מנוס מפנייה לעו"ד אך גם כאשר מחליטים לפנות לעו"ד רצוי לעשות זאת אצל עו"ד הבקיא בדיני הנזיקין.

גם לאחר שמצאנו את המזיק והחלטנו שהוא אשם באירוע הנזיקי, לא מסתיימת הסוגייה הנזיקית, שכן כאן מתחילה השאלה המורכבת יותר, כמה המזיק חייב לפצות? או במונחה המשפטי, מהו הנזק?

במקרים של נזק רכוש, כגון תאונת דרכים עם פגיעה ברכבים בלבד, הסוגיה הינה פשוטה ויכולה להסתיים אצל שמאי רכב. אך בנזקי גוף מדובר בנושא מורכב ביותר, ניקח לדוגמא סוגיית נזק גוף פשוטה של שבר בתעלה הקרפלית (המפרק המחבר בין האמה לכף היד) ישנם המון שאלות שהעו"ד צריך להעלות בכדי לאמוד את הנזק, באיזו יד אירע השבר?, באיזו יד הנפגע כותב? (מהי היד הדומיננטית של הנפגע), מהו תחום העיסוק המקצועי של הנפגע?, עוד כמה שנים עתיד הנפגע לצאת לפנסיה? ועוד. אלו הן מקצת השאלות אשר עו"ד חייב לענות עליהם כאשר הוא בא לאמוד את הנזק.

כמו כן, צריך העו"ד גם להעלות שאלות רפואיות כדי לשער מה ההשלכות של השבר לעתיד מבחינת יכולת התפקוד העתידית של הנפגע לאחר ריפוי מקסימלי של השבר שכן, ישנן פגיעות אשר מתרפאות בלי שהן משאירות שום מגבלות או תסמינים רפואיים אחרים כגון חבלות או מכות יבשות פשוטות, אך ישנן תאונות המשאירות אצל הניזוק אחוזי נכות גבוהים שמשנים את חייו של הנפגע ושל הסובבים אותו מן הקצה אל הקצה.

בשל כך, על עו"ד המתמחה בתחום דיני הנזיקין להכיר לא רק את התחום המשפטי, אלא גם את התחום הרפואי על בוריו (בפרט כאשר מדובר בתחום הרשלנות הרפואית), ואף ידע נרחב בתחומים נוספים כגון ידע הנדסי, בטיחותי, מסחרי ועוד שכן אירועים נזקיים פוגשים אנשים בכל מקום ובמגוון רחב של סיטואציות שונות, החל מפציעה באמצע עבודה באתר בנייה, דרך תאונת דרכים וכלה ברשלנות רפואית.

דיני הנזיקין נסובים סביב שני חוקים עיקריים והם: פקודת הנזיקין (נוסח חדש) וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשל"ה 1975), ישנם עוד חוקים העוסקים בנזיקין כגון: חוק הנזיקין האזרחיים, חוק האחריות למוצרים פגומים, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת הפרטיות, חוק הגנת הצרכן, חוק ההגבלים העסקיים ועוד חיקוקים נוספים אשר מכסים תחומים שונים בעולם הנזיקין.

האם ניתן להגיש תביעות בביטוח לאומי לבד? כן!

אז מה בכל זאת הערך המוסף שבייצוג על ידי עו"ד מנוסה בתחום?

הגדלת הסיכויים להצלחת התביעה!

ישנה חשיבות רבה לקבלת הכוונה מדויקת מרגע התאונה / גילוי המחלה ועד למיצוי הזכויות במוסד לביטוח לאומי.

במסגרת ייצוג על ידי עורכ/ת דין תקבלו מידע באשר לסיכויי התביעה ולפעולות שעליכם לבצע על מנת לממש את פוטנציאל התביעה עד תום.

בנוסף, ידוע שזמן שווה כסף, ובפרט כאשר מדובר בתביעות במוסד לביטוח לאומי שבהן יש לזמן שחולף מהתאונה השפעה על אופן חישוב התגמולים.

לכן ישנה חשיבות רבה לצמצום הזמנים ועל עורכ/ת הדין לתת את הדעת לזמני התביעה ולהיות בקשר מול המוסד לביטוח לאומי לשם קידום התיק.

ככל שתפנו לקבלת ייצוג מוקדם יותר, כך תוכלו להיות מלווים על ידי עו"ד מרגע הגשת התביעה במוסד לביטוח לאומי ועד לסיום ההליך.הדבר כולל ייצוג בוועדות בביטוח לאומי, העלאת טענות משפטיות ועובדתיות, הגשת מסמכים וייצוג בערעורים במקרים המתאימים.

כדאי שתדעו שהחלטת המוסד לביטוח לאומי עתידה להשפיע על ניהול תביעות הנגזרות מאותה תאונה / מחלה – למשל, תביעה כנגד חברת ביטוח בתאונת דרכים, תביעה כנגד גורם מתרשל, תביעה כנגד פוליסת ביטוח תאונות אישיות / אובדן כושר עבודה / ביטוח חיים וכיוצ"ב.

לכן, נדרשת ראייה אסטרטגית על השלכות התביעה ותוצאותיה במוסד לביטוח לאומי על תביעות עתידיות.

לסיכום, מומלץ להגיש תביעה במוסד לביטוח לאומי באמצעות משרד עורכי דין מנוסה בתחום, אשר ידע לעמוד על המגיע לכם ולמצות את זכויותיכם ללא פשרות!

1. תאונת עבודה היא פציעה או מחלה שנגרמו בזמן העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה. הגדרת תאונת עבודה הינה הגדרה רחבה שיכולה לכלול בתוכה מספר מקרים. לדוגמה: תאונה שעברתם בסטייה לא מהותית מהדרך הרגילה לעבודה או פציעה שקיבלתם מדלת רכב בחניון של בניין תוך כוונה לנסוע לעבודה.

2. הגשת התביעה לביטוח לאומי באופן עצמאי עלולה לפגוע בעצם ההכרה בתאונה כתאונת עבודה ו/או בזכויותיכם כתוצאה מהתאונה. כמו כן עלול להפחית/ למנוע פיצויים בגין התאונה. על כן מומלץ לפנות לעורך או לעורכת דין המתמחים בתחום.

3. גם החמרה במצב כתוצאה מתאונת עבודה דורשת פניה לביטוח לאומי.

משרדנו זכה להצלחה רבה אל מול הביטוח הלאומי במקרים רבים שבהם הייתה החמרה במצב בנוגע לתאונה שהוכרה כתאונת עבודה לפני עשרות שנים, כאשר הקושי במקרים כאלו הוא להכיר בקשר הסיבתי בין הנזק לבין התאונה הרחוקה.

4. חליתם? ייתכן שישנו קשר סיבתי בין התפרצות המחלה לבין עבודתך.

משרדנו טיפל במקרים הקושרים בין התפרצות מחלה לבין מקום העבודה. לדוגמה: אדם שהתפרצה אצלו סוכרת כתוצאה מאירוע חריג בעבודה, וזאת לאחר שפקיד התביעות בביטוח לאומי דחה את תביעתו של התובע כקשורה לעבודה ומשרדנו הוכיח כי ישנו קשר ישיר בין האירוע לבין התפרצות הסוכרת.

קצבת נכות כללית היא קצבה מחליפת שכר ולכן היא משולמת במצב שבו אדם אינו יכול לעבוד, או שיכולת העבודה שלו פחתה כתוצאה ממצב בריאותי.

אנשים עם מוגבלות זכאים לעיתים גם לשיקום מקצועי, הכולל מימון לימודים והשתלבות בעבודה.

קיימים מספר תנאים לקבלת קצבת נכות כללית בביטוח לאומי.

1. הכנסתכם לא עוברת 60% מהשכר הממוצע הקבוע בחוק – 6,164 ₪ (מעודכן ליום 1.1.2019), כלומר 3698 ₪.

2. רופא בוועדות הרפואיות קבע עבורכם נכות משוקללת בשיעור של לפחות 40%, כאשר קיימת פגיעה רפואית משמעותית בשיעור 25% ומעלה. אם לא, יש להגיע לנכות משוקללת בשיעור 60% נכות.

3. ועדת אי כושר קבעה כי כתוצאה מהנכות הרפואית שנקבעה איבדתם יותר מ-50% מכושרכם להשתכר.

לבחינת זכאות לנכות כללית, ניתן לפנות למשרדנו, המתמחה במתן קצבת נכות כללית אף לעקרת בית ולילד בעל מוגבלות.

שירותים מיוחדים או סיעוד:

במידה ובנוסף לנכות הרפואית שנקבעה, הנכם זקוקים לעזרה של אדם אחר בפעולות כגון: ניידות בבית, אכילה, רחצה, לבישה והיגיינה אישית, או שהנכם זקוקים להשגחה בשל מניעת סכנת חיים לכם או לסובבים אתכם, או אם הנכם בגיל זקנה שעלול להיות מוגדר כסיעודי, פנו למשרדנו כדי שיגישו עבורכם תביעה לשירותים מיוחדים וסיעוד לאנשים לאחר גיל זקנה לצורך תביעה לסיעוד.

ניידות:

באם קיים עבורכם קושי בהתניידות בדרכים בשל פגיעה ברגליים, כדאי לפנות לעורך או לעורכת דין המתמחים בהגשת תביעה לניידות למשרד הבריאות ולניהול וועדות לשם כך.

במידה ויש לכם רישיון נהיגה תקף, על וועדה רפואית של משרד הבריאות לקבוע לפחות 40% מוגבלות בניידות.

לשם קבלת קצבת ניידות ובמידה ואין רישיון נהיגה תקף, על וועדה רפואית של משרד הבריאות לקבוע לפחות 60% מוגבלות בניידות, ועליכם להצהיר על מורשה נהיגה שמסיע אתכם ברכב לשם קבלת קצבת ניידות.

קיימות הטבות נוספות לזכאים לקצבת ניידות. לשם בחינת זכאות ניתן לפנות לייעוץ במשרדנו.

1. מתנדבים – נפגעתם בתאונה בזמן ההתנדבות, בדרך אליה או בחזרה? גם אתם זכאים להיות מוכרים כנפגעי תאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי.

2. כדאי להגיש תביעה להכרה בתאונת עבודה גם אם לא נעדרתם מהעבודה כתוצאה מהפגיעה.

3. חליתם במחלה ממושכת או כרונית עקב עבודתכם? בדקו את זכאותכם לדמי פגיעה עקב מחלת מקצוע, כגון מקום עבודה עם רעש, צרידות למורות, בעיות עור במקומות עבודה בגלל שימוש בחומרים כימיים ועוד.

4. אם נקבעה לכם דרגת נכות זמנית בשיעור נמוך מ-100%, מצבכם הבריאותי אינו מאפשר לכם לחזור לעבודה, ואין לכם הכנסה נוספת – ניתן להגיש תביעה לביטוח הלאומי להגדלת אחוזי הנכות שנקבעו לכם.

5. עובדים עצמאיים אשר נפגעו בתאונת עבודה שימו לב! רואה החשבון לא יאמר לכם זאת!
הבסיס לחישוב הגמלאות שישולמו לכם מביטוח לאומי כתוצאה מתאונת העבודה יהיו המקדמות ששילמתם לפני קרות התאונה.
אין אפשרות לשנות את בסיס ההכנסה לאחר קרות התאונה!
ולכן, במידה והמקדמות ששולמו נמוכות משמעותית מההכנסה בפועל, התשלומים מביטוח לאומי יהיו נמוכים ביחס לתשלומים שהיו יכולים להיות משולמים לפי בסיס ההכנסה בפועל. משכך, לא מומלץ לשלם מקדמת נמוכות.